תשמישי קדושה

כחבר בעייתי יוצא דופן בהתאגדויות עמי המערב (ארצות הברית ואירופה) עומד העם היהודי מול אתגר השילוב בין תהליך הגלובליזציה במישור הטכנולוגי, החברתי-כלכלי והפוליטי, ובין התפתחות ה"פוסט מודרניזם" במישור היצירה הרוחנית; אלה שני התהליכים המעצבים יחד את דמות תרבות

הספר מסגרות מתעקמות - תהליכים של שינוי במסורות חז"ל, הוא קובץ מאמרים שעוקבים אחר שינויים חברתיים ותרבותיים שמתרחשים בחברה היהודית בארץ ישראל ובבבל כפי שהם עולים מתוך עיון בספרות חז"ל. חברה מסורתית מקדשת בדרך-כלל את העבר ואינה מאפשרת חידושים, אבל, למעשה, מ

הספר "מנחה למנחם" הוא קובץ מאמרים המוקדש לרב מנחם הכהן במלאת לו שבעים וחמש שנים. מכונסים בו 36 מאמרים הנוגעים במגוון פניה של ההוויה היהודית ומכונסים בשערים הבאים: מפרוזדור לטרקלין, בית הכנסת ובית המדרש, עולמה של הלכה, חכמים ומנהיגים, מקהילה למדינה, ארון ה

הרמב"ם, הידוע לנו בזכות ספריו בהלכה (היד החזקה) ובפילוסופיה (מורה נבוכים) ובפירוש המשניות, לא הוערך עד עתה כראוי בתפקידו כמדינאי וכמנהיג. רק מעט תשומת לב הוקדשה לכתבים החושפים את מעורבותו בחיי הקהילה וההזדהות אתה, את התעמקותו בפסיכולוגיה של הנתונים במצוקה

י"ל גורדון, הראשון שזכה בתואר "משורר לאומי", הושיט את עט-הזהב שהוענק לו  ביום יובלו למשורר מ"מ דוליצקי, ואמר לו: "קום רֵש". יל"ג לא הבחין שיורשו האמיתי הוא לא אחר מאשר המשורר הצעיר חיים נחמן  ביאליק, שפרסם את שירו הראשון  "אל הציפור" באותו גיליון של כתב ה

בשנת 1896, בזמן ההכנות לקונגרס הציוני הראשון, הוציא דוד פרישמן את ספר תרגומיו לאגדות אנדרסן, ובפתחו קרא לחבריו הסופרים להרעיף טל ילדוּת על ילדי ישראל ועל בני-הנעורים, השרויים באווירת "החדר" ו"הישיבה". ביאליק נענה לאתגר, והחל לכתוב שירים ואגדות לטף ולקהל ה

מהותה של הטומאה היא במידה רבה כל מה שיש בו דבר המנוגד לחיים ושולל אותם. לעומת זאת, כל מה שרחוק מן המוות ומן הכיליון – טהרה הוא. טומאה חמורה ומיוחדת הכריזה התורה ביחס למת. היא מאסה במיתה, בכיליון ובגוויעה, ובחרה בחיים וקידשה אותם. מוות הוא גם סמל הטומאה, ו

בספר זה שם צבי לוז דגש על נטייה פואטית רבת עניין, שהתבלטה בליריקה העברית במאה העשרים – הנטייה החתרנית. עם תחיית הלשון ניעורו בה דחפים לפריצת גבולות, לחריגה ממסגרות ואף להפקעת סמכויות ונורמות. חתרנות זו – המודעת והמכוונת "לאפשר את הבלתי-אפשרי" – חידשה השגו

במאה התשע-עשרה התפתחה באקדמיה הגרמנית ביקורת המקרא. היתה זו אסכולה מדעית שהעלתה השערות חדשניות באשר לאופן חיבורו של התנ"ך. בשיאה יצרה האסכולה תמונת עבר מהפכנית של תקופת המקרא ושל הדת היהודית, תמונה שונה בתכלית מן האמונה המסורתית ש"משה קיבל תורה מסיני". לר

החוויה האורבנית בסיפורת העברית מאמצע המאה התשע-עשרה ועד אמצע המאה העשרים בספר מתאר עודד מנדה-לוי את הנוכחות העירונית בסיפורת העברית במסגרת אבולוציונית בת שלושה שלבים מרכזיים,  הקשורים בתמורות שחלו בחברה היהודית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, בראשית המא

רבות נכתב על ההשכלה האירופית בכלל, וההשכלה היהודית בפרט, אך דומה שיש עדיין מקום לעיון נוסף. חיבור זה מתמקד בהתהוותה של תנועת ההשכלה היהודית וגורלה ההיסטורי, ועומד על עלייתה של ההשכלה היהודית בפרוסיה, וביתר דיוק בברלין, בשליש האחרון של המאה השש-עשרה, ועל ק

הספר שלפנינו בוחן את אסופת הסיפורים העיקריות של ימי הביניים, את אופיין ומבנן הספרותי, ובעיקר את מקורותיהן ומקומן בתרבות היהודית והכללית של ימי הביניים. דרך ניתוח קבצי הסיפורים מבקש החיבור לעמוד על כמה ממאפייניה של התרבות היהודית העממית בימי הביניים, כמו ה

קריאה אינטרטקסטואלית של טקסט ספרותי נתון מתחוללת כאשר הקורא מזהה בטקסט זה לפחות טקסט אחד אחר שקדם לו ועומד על תרומתו למשמעות הטקסט שלפניו. בספרה כלים שלובים מתמקדת ד"ר מלכה שקד בקריאה אינטרטקסטואלית בשירים של ביאליק היונקים מז'אנר המשא הנבואי, בשירי טשרני

ספר תחכמוני הוא מהספרים הבלטריסטיים היפים שנכתבו בעברית בימי הביניים. יש בו סיפורים משעשעים על סעודה שהושגה בתרמית, על שודד דרכים שהתחפש לאשה והפיל ברשתו חבורה שלמה, על שדכנית מרשעת שהעמידה מתחת לחופה עם גיבור הספר אישה זקנה ומכוערת במקום היפהפייה שהבטיחה

אחת מהתופעות המרתקות בסיפורת ההשכלה היא המרת השיח המיני בשיח קולינרי. בהיעדר שדה שיח לשוני מתאים ובשל ערכים חברתיים של צניעות מינית, סופרי ההשכלה התקשו לדון באופן ישיר במיניות והשתמשו בייצוגי המזון כדי לארגן מחדש את נורמות ההתנהגות בתוך הקהילה ולבקר את עו

הביטוי "ויפגע במקום", שמופיע  בבראשית כח:11, מציין לכאורה רק את עובדת הגעתו של  יעקב לתחנת ביניים של מנוחה בדרכו לחרן. אולם בלילה ההוא  חולם יעקב חלום בו הוא רואה סולם שרגליו נטועות בארץ וראשו מגיע השמיימה ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. מן "המקום" הזה מד

מה התרחש בספרות העברית בספרד לאחר "תור הזהב" שפרח בתקופה המוסלמית?אילו חידושים פואטיים אפיינו את המשוררים העברים בעידן הספרדי-נוצרי שמרכזו היה בטולדו, "ירושלים אשר בספרד"?כיצד משקפת השירה העברית את השיח התרבותי היהודי-ספרדי? תשובות לשאלות אלו ואחרות, מוצ

שני פניה של הכריזמה במקרא. שאלות חשובות המעסיקות את החברה הישראלית בימינו ביחס לטיב מנהיגותה ולסמכותה המשפטית והמוסרית, העסיקו את החברה הישראלית כבר בתקופת המקרא: מקור סמכותו של המנהיג המדיני; היחס שבין המנהיגות המדינית ובין המנהיגות הרוחנית; עלייתו ונפיל

ספר בעברית על מוזיקה יהודית לא הופיע מזה עשרות שנים מכאן הצורך בספר מעודכן, הן באשר לסיקור העובדות עד ימינו והן באשר להשקפה העדכנית על אותן עובדות לאור מחקרים בני זמננו. בישראל מתנהל כיום ויכוח על המוזיקה של העדות השונות, מזרח ומערב, אשכנז וים-תיכון. בספר

ספר זה עוסק בז'אנר של ספרות המוסר ביידיש מבעד לפריזמה של הספר המרכזי והפופולרי ביותר שהשתייך לז'אנר: ספר לב טוב לר' יצחק בן אליקום מפוזנא.ספר לב טוב נדפס לראשונה בפראג בשנת ש"פ (1620) וזכה מאז, במשך כארבע מאות שנים, בלמעלה מחמישים מהדורות, כולן ביידיש. המ

בספרו יודופוביה פטר שפר בוחן במבט רענן כיצד הצטיירו היהודים והיהדות בעיניי היוונים והרומאים, ומאתר בתוך כך את מקור האנטישמיות בעולם העתיק. הוא סוקר התייחסויות ליהודים ולדתם בכתבים יווניים ורומיים, בדגש על הנושאים שהעסיקו יותר מכל את העולם הקלאסי הפגאני בה

בימי הביניים הקדומים הופיעו במדינה שהיא היום צרפת שני מרכזי יישוב יהודיים שהתפתחו והגיעו לגדולות: הראשון בצפון המדינה, שבלשון היהודים בימי הביניים נקרא - והוא בלבד - צרפת, והשני בפרובאנס אשר בדרום. שני האזורים אוחדו פוליטית רק במאה השלוש-עשרה. עד כה טרם נ

ההיסטוריה  השמיטה את שמו של י"ל קנטור מהזכרון הקולקטיבי והצניעה את תרומתו.   סיפור חייו של קנטור משתלב בדברי ימיה של החברה היהודית באימפריה הרוסית במחצית השניה של המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. קנטור צמח בתוך הבית היהודי הדתי שבתחום המושב, למד ב"חדר

מה היחס המובע במקרא כלפי עבודות האדם? האם העבודה הינה עונש שהוטל על האדם לאחר שטעם מן הפרי האסור? האם העבודה מתנגשת עם אידיאלים של המקרא, ובראש ובראשונה עם לימוד התורה ועם שמירת השבת? האם העבודה תיעלם בעתיד האידאלי? דיון בשאלות אלה ואחרות יימצא בספר זה, ה

לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, "אשת חיל" ו"מלאך הבית", דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכ

הספר מיועד לשמש צעד ראשון בלימוד עצמי של המקצוע "טעמי המקרא". מכל התפקידים של טעמי המקרא מתמקד הספר בתפקיד התחבירי-פרשני של הטעמים. תרשימי התווים שהובאו בספר אינם באים ללמד את נגינת הטעמים, אלא מיועדים לצרכי הדגמה והשוואה בלבד. מטרת הספר להקנות ללומד יכול

התזה המרכזית של ספר זה גורסת כי החסידות הינה המדרגה הגבוהה ביותר בהלכה ובאורחות החיים של הזרם הפרושי, מידתה לפנים משורת הדין, והיא שואפת להרחיב את תחום הקודש ולצמצם את הטומאה והחטא . שורשיה יונקים מן הרפורמה של עזרא ונחמיה ועיקר חישולה בתקופת מרד החשמונאי

בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם ספרית הֵילֵל בן חיים רואה אור הספר "חסיד מול חוטאים" מאת לב חקק. הרב והמשורר עזרא הבבלי פרסם שני ספרים, "ספר תוכחות מוסר" (1735) המוגש כאן לקורא ו"ספר נתיבות שלום" (1742). בתוכחות שב"ספר תוכחות מוסר" ראה עזרא הבבלי שליחות. מ

הספר עוסק בשאלות הנוגעות לדרכים בהן עוצבו תכניו של ספר דניאל בתוך ספרות חז"ל והמדרש המאוחר. הוא מציג קשת רחבה של נושאים שעלו מן הספר ועניינו את החכמים במהלך הדורות. נושאים כמו: מסירות הנפש הנדרשת לקיום מצוות בסביבה נכרית, החיכוך עם הרשויות בפרט של אנשי הח

במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה נוצר במזרח אירופה בעברית ארון ספרים יהודי חדש שכלל גם ספרות עיון. זו פתחה בפני הקורא העברי צוהר לעולמות ידע חדשים, ובתוכם גם ידע היסטורי על תולדות העולם והעמים. הספרות זאת הייתה פרק בתהליכי ההשכלה, האקולטורציה, והמודרניזציה

לפני כמה שנים הגיע סוקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לביתי, לריאיון שבו נשאלתי שורה ארוכה של שאלות. כאשר הגיע הסוקר לשאלה על רמת הדתיות הוא הביט סביבו, התבונן בבית ובחפצים שבו ואמר: "טוב, אני לא צריך לשאול. אתם חילונים". "לא בדיוק", עניתי לו, "אני חילונית־מאמ

חידושה של הברית הוא קריאה לכינון מחודש של חיים יהודיים על בסיס תודעת ברית רבת מעגלים. במרכזה עמידתו של ה'עצמי' היהודי בברית עם אלוהיו ועם עמו. חידושה של הברית פונה ליהודים שהתפכחו ממקסמי השווא של רבות מההבטחות שהמודרנה נשאה בכנפיה. הוא פונה לאלה שאינם נכו

חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות הוא אסופת סיפורים עבריים שראתה אור בעיר פירארה שבאיטליה בשנת 1554 בבית הדפוס של אברהם אושקי וזכתה להעתקות בכתבי יד ולדפוסים מחודשים עד המאה העשרים. החידוש שהציגה האסופה במחצית המאה השש-עשרה אינו דווקא בסיפורים שהיא כוללת, שח

הספר עוסק בחג המימונה ובדרך בה הפך לרכיב מקובל בחברה הישראלית. תמורה זו מהווה צומת תרבותי חשוב לדיון במערכת היחסים שבין הפריפריה לבין המרכז - בין תרבות "גבוהה" לבין תרבות "נמוכה", בין קולטים לבין נקלטים ובין המזרחיים לבין הקולקטיב הישראלי - ומאיר אותה באו

שני פנים לספר "זמן יהודי ישראלי". בפן האחד שלו הוא מסע אקזיסטנציאלי, התמודד עם שאלות שעניינן זהות בעידן של תמורות ומשבר זהות בעולם היהודי. בפן השני שלו הוא חיבור העוסק במועדי ישראל השלובים בהוויה הישראלית-יהודית ומשקפים תמורות במסורת. שני פנים אלה של הספר

משפחה יהודית מסתתרת בצל הכנסיה הקתולית. המשפחה עומדת בפני ברירה. להמיר את הדת או למות. המשפחה בחרה ביהדות, על אף פי שלמשפחה לא היתה מסורת דתית או מסורתית. המשפחה מנסה לתת תשובה בספר זה לפשר בחירתם הגורלית. רודי רייסל, יליד הולנד, ואסתר רייסל, ילידת איטליה

הספר "השכלה ומודרניזם – התחלות והמשכים" דן בראשיתה של ספרות ההשכלה העברית בגרמניה, בתחילת המודרניזם בספרות העברית והגדרתו, ובהתקבלותה של ההשכלה המוקדמת והשפעתה לאורך המאה הי"ט עם התפתחות ההשכלה באימפריה האוסטרו-הונגרית, ברוסיה, ליטא ופולין. מאבקי ההשכלה ה

הספר הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית הוא ספר חלוצי בשלב החדש של חקר הפיוט בתרבות היהודית והישראלית. חזרתו של הפיוט למרכז הבמה של התרבות העברית, בבחינת שיבתו של המודחק, מחייבת מצד אחד ארגון מחדש של השדה המחקרי ושל תחום הידע

הסיפורים הגדולים של התנ"ך: גן עדן, סדום ועמורה, יוסף וחלומותיו, דוד וגלית, משפט שלמה, אליהו והאלמנה מצרפת, ועוד כהנה סיפורים שלמים והדגמות קצרות, מוצגים בספר זה בגישה המשלבת ערכים ישנים ומתודות מדעיות חדשות וישנות, מתוך מגמה לפרוץ לעבר תחומי דעת שבמרכזיהם

בתוך הגיטאות והמחנות, לעיתים סמוך לתאי הגזים ממש נכתבה ספרות המתארת את השואה. בעשורים שלאחר המלחמה המשיכו לכתוב על השואה, והיא הייתה לאחד הנושאים המרכזיים בספרות זמננו. רבים מהכותבים הם ניצולי שואה; רובם, אך לא כולם, יהודים. יצירתם נכתבה ביידיש, עברית, אנ

הספר עוסק בבירור ראשוני של המשקע ההלכתי, 'הנגלה', המשוקע בין דפי הספר הזוהר; בתיאור מקורותיו במסורת ההלכה של ימי הביניים, בניסיון לבודד את מערכת ההלכה המשוקעת בספר ממערך המנהג המשתקף מתוכו, ובהדגמת עומק ההשפעה הצפון-אירופית, האשכנזית, על מסורת מנהג זה ופר

הספר המשמעות הסמלית של היין בתרבות היהודית עוקב אחר המשמעות הסמנטית והפרגמטית של היין כסמל. מעקב זה מאפשר לחשוף את מורכבותו של היין כסמל ומתוך כך ניתן לתאר את מרחב הגבולות להם הוא מהווה מסמן.המחקר מבוסס על פרשנות של טקסטים מדרשיים והלכתיים ועל ספרי מנהגים

בעשר השנים האחרונות זכה המדרש להכרה לא רק כמקור למידע על יהדות חז"ל, ולא רק כמקור מידע לתולדות עם ישראל אלא כיצירה ספרותית מובהקת. בין הצורות הספרותיות של המדרש בולט המשל. במיוחד המשל המתאר את היחסים שבין אלוהים לעם ישראל באמצעות "משל למלך..." באמצעות כלי

בספר יובל זה מוגשים מאמרים לפרופ' משה פלאי, מבכירי חוקרי ספרות ההשכלה, כאות הוקרה על פעולתו התרומית במשך שנים רבות בחשיפה חדשנית של פרקי יסוד בחקר ההשכלה, וכציון דרך להמשך פעילותם של חוקרים ותיקים וצעירים בתחום זה - ובתחומים קרובים - של הספרות העברית החדש

מקובל לראות את לידתה של האורתודוקסיה המודרנית בהגותם של ש"ר הירש ומקביליו, עזריאל הילדסהיימר וזכריה ופרנקל, ואת התפתחותה בארצות הברית, בעיקר בהגותו של י"ד סולובייצ'יק. במחקר רחב יריעה המתפרסם בספרו המשכיות ומפנה - מגרמניה לא"י: האורתודוקסיה המודרנית לנוכח

המכשף היהודי משוואבך הוא ספר מרתק המגולל את הסיפור על חייהם ועל משפטם של צמד אחים יהודים בנסיכות ברנדנבורג-אנסבך בפרנקוניה (צפון בווריה של היום) בסוף המאה השבע-עשרה  ותחילת המאה השמונה-עשרה. האח האחד, אלחנן פרנקל, היה יהודי החצר של דוכס  מדינת ברנדנבורג-א

ההפתעה שהופתע הציבור בישראל עם חשיפתה של המחתרת היהודית ב-1987 מעוררת את השאלה, אם המחתרת היהודית היא תופעה חדשה בנוף הפוליטי בישראל. הספר מתחקה אחר שורשיה של הפעילות הטרוריסטית היהודית בשנות ה-80, ומצביע על כך שקיימת המשכיות מהמחתרת שלפני קום המדינה ובשנ

הספר המהלכים בין העולמות פרי מחקרו ארוך השנים, המקיף והמרשים של שלומי דורון, בוחן שתי תופעות מרתקות ודרמטיות בחברה הישראלית: "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה". העיסוק הרב בחילונים, דתיים, חרדים, מסורתיים, העידן החדש ועוד, מזניח את אלו שמהלכים בין העולמות: יחידי